פסק-דין בתיק ת"ק 013600/01

1.         תביעה זו - עניינה - עתירה להשבת כספים ולפיצויים שמקורה בנקיטת הליכי הוצאה לפועל שננקטו - לטענת התובע - שלא כדין.

2.         להלן, בקצירת האומר, העובדות הצריכות לעניין:

התובע הינו אחיו של מר מנחם איתני (להלן: "החייב") המתגוררים בצוותא בדירת הוריהם המצויה ברח' רבי מאיר 3, בני ברק (להלן: "הדירה").

בתאריך 17/04/00 ניתן פסק דין כנגד החייב לפיו חוייב לשלם לנתבעת 1 סכומי כסף בגין שימוש בפלאפון סלולרי (להלן: "פסק הדין")

לשם מימושו של פסה"ד הגישה הנתבעת 1 (להלן: "הזוכה"), באמצעות נתבע 2, בקשה לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל פתח תקוה - הלוא היא הנתבעת 3.

במסגרת הליכי ההוצל"פ האמורים ביצעה הזוכה ביום 06/09/01 עיקול בדירה ובמסגרתו הוצאו מן הדירה כינור ומדפסת (להלן: "המטלטלין" או "המעוקלים") אשר הועברו למחסני ההוצל"פ בפתח תקווה.

3.         בתביעה שבפני עותר התובע לחייב הנתבעים - יחד ולחוד - להשיב לו את שוויים הכספי של המטלטלין ולפצותו בגין שלילת זכות השימוש בהם.

לטענת התובע המטלטלין האמורים הינם בבעלותו הבלעדית והם אינם שייכים לחייב.

לדבריו, הליך הוצאת המעוקלים בו נקטה הזוכה נעשה שלא כדין וללא זכות חוקית הואיל ובעת בה בוצע העיקול הודע לקבלני ההוצל"פ כי המטלטלין הינם בבעלותו הבלעדית.

עוד טוען התובע, כי כל פניותיו לנתבע 2, לאחר הוצאת  המעוקלים, להשיב לו את

המטלטלין נפלו על אוזניים ערלות הגם שהודע לו כי הינם בבעלותו הבלעדית.

בשל כל אלה, עותר התובע לחייב הנתבעים להשיב לו את שוויים של המעוקלים (סך של 1,400 ש"ח) ולפצותו בגין פרק הזמן בו נשללה זכותו להשתמש בהן ( סך של 1,000 ש"ח).

4.         מנגד, טוענים הנתבעים 1 ו-2 (להלן: "הנתבעים") כי הליך העיקול והוצאת המטלטלין מהדירה נעשו כדין, על פי החלטות ר' ההוצל"פ ובהתאם לאותן החלטות.

לטענתם, הם היו רשאים לבצע העיקול בדירה לנוכח העובדה כי החייב התגורר בה ומשום כך עומדת להם "חזקת חצרים" לפיה המטלטלין שבדירה הינם רכושו של החייב.

עוד טוענים הנתבעים כי בשום שלב, לא הוכיח התובע כי המעוקלים שייכים לו ואף לא נקט בהליכים הנדרשים על מנת להוכיח בעלותו עליהם.

הנתבעת 3 עותרת למחיקת התביעה נגדה על הסף בהעדר עילה ובהעדר יריבות.

אחר שבחנתי את טענות הצדדים על רקע הראיות שבפני באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

5.         אני דוחה על הסף את טענת התובע כאילו הליך העיקול והוצאת המטלטלין מהדירה נעשה שלא כדין.

מכתב התביעה גופו עולה ברורות כי בעת שהמטלטלין  עוקלו התגורר החייב בדירה כך שהנתבעים רשאים היו להניח כי המעוקלים שייכים לזה האחרון כל עוד לא הוכח אחרת ראה סעיף 28 ל חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967, (להלן: "החוק").